הקשר בין מחלות מעי דלקתיות (IBD) ופסיכולוגיה

האם סימפטומים פסיכולוגיים מנבאים IBD?

כולנו מכירים את הביטויים "פרפרים בבטן", "תחושת בטן" וכד'. אלו ביטויים ששיקפו מאז ומעולם את הקשר האינטואיטיבי בין העולם הנפשי ומערכת העיכול. עם השנים נמצא במחקר כי דחק (Stress) פסיכולוגי אכן משפיע על מחלות שונות בגוף האדם. בהקשר של מחלות מעי התפתחו בשני העשורים האחרונים תחומי מחקר רב תחומיים, שחוקרים את ציר המוח - מעי, באמצעותו המוח והמעי "מתקשרים" ומשפיעים אחד על השני באופן הדדי.

פסיכולוג רפואי קרוהן

אמנם המחקר של ציר המוח – מעי עדיין בראשית דרכו, אך ניתן להצביע על כך שהסיבות לפריצת מחלת מעי דלקתית נעוצות בקשר המורכב בין גנים, מיקרוביוטיקה (הרכב החיידקים במעי), תזונה, תהליכים פסיכולוגיים, דחק פסיכולוגי וגורמים סביבתיים.

מכאן עולה, שאכן יש קשר בין IBD וסימפטומים פסיכולוגיים, אולם המנגנון המדויק לכך מצוי עדיין במחקר. אין ביסוס מחקרי כיום לטענה לפיה מצב פסיכולוגי מביא להתפרצות המחלה. אולם, בקרב מי שאובחנו בדלקת במעי נמצא כי הקשר בין סטרס פסיכולוגי ו-IBD הינו מעגלי: IBD מגביר דחק וסימפטומים פסיכולוגיים, ואילו הופעתם של דחק וסימפטומים פסיכולוגיים מגביר סימפטומים של IBD. בד בבד, לאור הקשר הפסיכולוגי הדומיננטי בקרב המתמודדים עם IBS (תסמונת המעי הרגיש), ידוע כי סימפטומים של IBS מופיעים גם בקרב מטופלים עם מחלת מעי דלקתית.

גם אם המחקר עדיין לא אושש את הטענה שסטרס פסיכולוגי מביא להתפרצות מחלת מעי דלקתית, מחקרים מצאו כי 75% מחולי IBD אוחזים באמונה כי למרכיבים פסיכולוגיים (סטרס, אישיות) יש השפעה על הופעת המחלה, ו-90% על מידת הפעילות של המחלה (מבחינת חומרת הסימפטומים). לאמונות החולים יש השלכות על תפיסת המחלה ומתוך כך גם על ההתמודדות הנפשית עמה.

ואכן, המתמודדים עם מחלת מעי דלקתית סובלים מירידה ברווחתם הנפשית ובאיכות חייהם עקב המחלה. במצב של רמיסיה כשליש מתמודדים עם דיכאון וחרדה, בעוד שבהתלקחות, המצב האקוטי של המחלה, קרוב ל-60% מתמודדים עם דיכאון, וקרוב ל-80% מתמודדים עם חרדה.

אין זה מפתיע שמדובר ברמות גבוהות כל כך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. שכן, חיים עם מחלת מעי דלקתית, בדומה למחלות כרוניות אחרות, יכולים להיות מורכבים ועמוסים רגשית. לעתים הדבר תלוי בעוצמת הסימפטומים הגופניים הנלווים למחלה, ולעתים בתפיסה הפסיכולוגית של המחלה.

מחלת מעי דלקתית אינה צפויה בחלק מהמקרים, מה שעלול לפגוע בתחושת השליטה ובתחושת המסוגלות העצמית, ובהתאם להביא לתחושה של חוסר אונים. כמו כן, לעתים הסימפטומים מלווים בכאב, עייפות, שינויים בתזונה ומצריכים נטילת תרופות ובדיקות רפואיות שוטפות. כל אלו מקשים על איכות החיים ומשפיעים על מערכות יחסים חברתיות וזוגיות.

התמודדות מורכבת זו עשויה לעורר קשיי הסתגלות וסימפטומים דיכאוניים וחרדתיים. וכאמור, הסימפטומים הנפשיים עלולים להביא באופן מעגלי להחמרת המצב הגופני. כך, נמצא כי דיכאון מז'ורי והפרעת חרדה מוכללת (GAD) מגבירים את הסיכון לניתוח עקב IBD.

לפיכך, המחקר המתפתח בתחום מציע לראות את המרכיב הפסיכולוגי כאחד מהגורמים המשפיעים על מהלך המחלה, ולכן מצריך התייחסות וטיפול, כחלק מניהול המחלה הרפואי, כמו כל סימפטום אחר.