top of page

מתמודדים עם קרוהן או קוליטיס? כך הנפש משפיעה על הגוף (ולהפך)

  • תמונת הסופר/ת: Roi
    Roi
  • 13 ביולי 2019
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 24 בדצמ׳ 2025

הקשר המפתיע בין מחלות מעי דלקתיות (IBD) ורווחה נפשית

כולנו מכירים את התחושה של "פרפרים בבטן" לפני אירוע מרגש או "תחושת בטן" שמזהירה אותנו. הביטויים הללו אינם מקריים; הם משקפים אמת ביולוגית עתיקה על הקשר ההדוק שבין המוח שלנו למערכת העיכול.

בשנים האחרונות, המדע מאשר את מה שהרגשנו תמיד באינטואיציה: קיים "קו תקשורת" ישיר ודו-כיווני המכונה "ציר המוח-מעי". דרך הציר הזה, המוח והמעי משוחחים ביניהם ללא הרף ומשפיעים זה על זה. עבור מי שמתמודד עם מחלת מעי דלקתית (כגון קרוהן או קוליטיס), להבנה הזו יש משמעות טיפולית אדירה.



 פסיכולוג קרוהן קוליטיס IBD IBS
פסיכולוג רפואי קרוהן

האם לחץ נפשי יכול לגרום למחלה?

רבים שואלים את עצמם: "האם הסטרס שלי גרם למחלה?". חשוב לעשות סדר:

המחקר הרפואי עדיין בוחן את הנושא, אך כיום ידוע שמחלות מעי דלקתיות מתפרצות כתוצאה משילוב מורכב של גורמים:

  • גנטיקה.

  • הרכב החיידקים במעי (מיקרוביום).

  • תזונה.

  • גורמים סביבתיים.

  • וגם גורמים פסיכולוגיים.


למרות שאין הוכחה חד-משמעית לכך שלחץ לבד גורם להתפרצות הראשונית של המחלה, רוב החולים (כ-75%) מרגישים שלמצבם הנפשי הייתה השפעה על הופעתה, ו-90% מרגישים שהלחץ משפיע ישירות על חומרת הסימפטומים ביום-יום. לתחושות האלו יש בסיס חזק במציאות.


"המעגל המכושף": איך הנפש והגוף משפיעים זה על זה?

גם אם הלחץ לא יצר את המחלה, הוא ללא ספק משחק תפקיד מרכזי בניהול שלה. הקשר בין מחלות מעי דלקתיות (IBD) לבין סטרס הוא מעגלי:

המחלה גורמת למצוקה נפשית <-> המצוקה הנפשית מחמירה את המחלה
  1. הגוף משפיע על הנפש: ההתמודדות עם מחלה כרונית, הכאב, העייפות וחוסר הוודאות, מעלים את רמות החרדה והדיכאון.

  2. הנפש משפיעה על הגוף: הופעה של דיכאון וחרדה עלולה להחמיר את הדלקת, להגביר את הסימפטומים ואפילו, במקרים מסוימים, להעלות את הסיכון לצורך בהתערבות ניתוחית.


המחיר הרגשי של המחלה

החיים עם מחלת מעי דלקתית הם מסע מורכב. המחלה לעיתים אינה צפויה ("מתי יגיע ההתקף הבא?"), מה שפוגע בתחושת השליטה והביטחון בגוף. לכך מצטרפים כאבים, עייפות, שינויים תזונתיים וצורך בבדיקות וטיפול תרופתי שוטף. כל אלו משפיעים על הזוגיות, העבודה וחיי החברה.

הסטטיסטיקה משקפת את הקושי הזה בבירור:

  • בזמן רגיעה (רמיסיה): כשליש מהמתמודדים חווים דיכאון או חרדה.

  • בזמן התפרצות (התלקחות): המספרים מזנקים - כ-60% מתמודדים עם דיכאון וכ-80% עם חרדה.

אלו מספרים גבוהים משמעותית ביחס לאוכלוסייה הכללית, אך הם טבעיים לחלוטין לאור ההתמודדות היומיומית עם המחלה.


למה כדאי לשלב טיפול פסיכולוגי?

ההבנה שהגוף והנפש כרוכים זה בזה מובילה למסקנה אופטימית: טיפול בנפש הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול בגוף.

הגישה הרפואית החדשנית מציעה לא להזניח את הצד הרגשי. פנייה לטיפול פסיכולוגי אינה מעידה על חולשה, אלא להפך - היא כלי לניהול טוב יותר של המחלה. טיפול יכול לסייע בהחזרת תחושת השליטה, בהפחתת הסטרס, ובסופו של דבר - בשיפור מהלך המחלה ואיכות החיים.

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


© 2019 by Shay Chen

bottom of page